כששואלים אותנו מה הכי חשוב לנו בחיים, אנחנו לא מהססים ועונים מיד- המשפחה. וכמה שזה חשוב, ככה זה מורכב. במשפחה יש אהבה, הבנה, עזרה הדדית והנאה אבל גם- חילוקי דעות, וויכוחים וריבים, כעסים ואכזבות.
ריכזתי עבורכם ההורים מספר טיפים מניסיוני האישי כאמא לשלושה מתבגרים שיכולים לחזק את הקשר החשוב בחיינו- הקשר עם הילדים והמתבגרים שלנו דרך סיטואציות חיים המוכרות לכולנו.
חופשה משפחתית– איך עוברים אותה בשלום ואפילו נהנים
חופשה משפחתית- מחכים לה כל השנה. מקומות חדשים, מסעדות, אטרקציות וניקוי ראש. חלום של ממש. אז זהו, שלא תמיד. החופשה יכולה להיות הכי חלומית שיש אבל גם ההיפך. ובמה זה תלוי? בתכנון המסלול? נכון. בציפיות ובהתרגשות? נכון. בוויבים טובים? ממש נכון.
אבל יש דבר חשוב ביותר שאסור לנו לפסוח עליו- תאום ציפיות!!
תחשבו על זה, בני המשפחה הם אנשים מאוד שונים זה מזה בגיל ובהעדפות. מה שנחשב בעניי כמקסים ומהנה (טיולי נוף למשל) לא נחשב כך בעיניי הבנות שלי (שמעדיפות בטן גב ורצוי בשעות הקרינה). אז כדי שהחופשה שלנו תהיה מוצלחת ובאמת חלומית, צריך לשבת לפני כן ולתאם ציפיות – איך כל אחד רואה את החופשה, ומה הכרחי עבורו. מילת המפתח היא גמישות כי לכולנו חשוב להנות.
זמן איכות– לא דבר כל כך פשוט!
כמה קשה לנו לתת מקום לזמן איכות במרוץ החיים המשוגע שלנו. כל כל הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו "השבוע אני חייבת לשבת איתה לקפה", "השבוע נעשה יחד משהו, רק אני והוא". אבל למרוץ החיים כללים משלו ואם ניתן לו לקבוע אותם לא באמת נצליח למצוא זמן לכל מה שנרצה להשיג ולעשות.
זמן איכות עם הילדים יקר מפז. למה? כי את הזמן אי אפשר לעצור, הם גדלים והופכים להיות עסוקים יותר ויותר. הקשר שלנו איתם בנוי על חוויות משותפות- חלקן טובות וחלקן פחות.
בואו נשתדל לתת מקום גדול יותר לראשונות. איך?? נדחה מכונת כביסה אחת בשביל לשבת איתו לראות פרק שמצחיק אותנו. נניח לרגע לכלים בכיור לחכות ונשב איתה לארוחת צהרים- גם אם רק היא אוכלת. נשכנע (כן, צריך לחזר אחריהם, הרבה) אותה לבוא לעזור לנו לקנות נעליים לאירוע ועוד כל מיני פעולות יום יומיות קטנות ושגרתיות שבלי לשים לב יוצרות חוויות גדולות.
את לוקחת את הצד שלה, את לא שמה לב??
זה המשפט שאמרה לי ביתי הגדולה והאהובה כשהערתי לה על ההתנהגות שלה בריב בינה לבין אחותה. אני ממש לא רציתי להתערב ואני לרוב לא עושה את זה. הן מוצאות פתרונות יפה מאוד בלעדיי, אבל אתמול בכל פעם שהתפתח ויכוח הערתי הערות לגדולה ובלי לשים לב צודדתי באחותה פעם אחר פעם, כאילו שהיא זקוקה להגנתי.
שכחתי לרגע את כל "התורה" של תגובות הורים לריבים בין האחים ועשיתי טעות אחר טעות. רק כשהיא אמרה לי שאני בוחרת צד בעניים דומעות וקול רועד מעלבון – הבנתי מה אני עושה. פתאום הבנתי איך היא מרגישה ואיך כל מילה שלי משפיעה לרעה. עד שהיא כבר יצאה לסלון גרמתי לה לחזור לחדר בכעס ובתסכול.
תפסתי את עצמי, נשמתי עמוק וניגשתי אליה. אמרתי לה שהיא צודקת ושאני באמת לא צריכה להתערב, זה ביניהן ואני בטוחה שהן ימצאו פתרון בלעדיי. ביקשתי סליחה, באמת כי התכוונתי וגם כי אני חושבת שגם הורים צריכים להתנצל כשהם טועים.
מותר לנו לעשות טעויות, זה אפילו מתבקש כשאנחנו נוכחים בחיי הילדים. הכי חשוב זה להראות להם מה אנחנו מרגישים ולהראות איך בנויים יחסים טובים.
ובאשר להן- אני ממש לא דואגת. אני יודעות בוודאות שכשצריך הן עומדות זו לצד זו בטוב וברע עם המון אהבה.
אמא משעמם לי !!! או במילים אחרות – איך לפתח עצמאות בקרב ילדינו
אין הורה לילדים קטנים שלא מכיר את הביטוי "אמא משעמם לי".
גם אני שמעתי אותו לא מעט מפי בני הקטן לפני מספר שנים. עברה כבר מחצית מהחופש הגדול. כבר נסענו איתו לסופרלנד, לקחנו לחבר, ביקרנו את סבתא, הלכנו איתו לסרט וקנינו לו מתנה למרות שלא מצא את האפיקומן, אבל עדיין המשפט "אימא משעממם לי" עולה על דל שפתיו הקטנות והמתלוננות אחת ל10 דקות.
מה זה גורם לנו להרגיש? אנחנו מיואשים מהמצב וכועסים עליו? נלחצים מהתלונות או הבכי וממהרים לבדר אותו?
אף אחת מהתגובות הנ"ל לא מומלצת, ותנו לי לגלות לכם סוד- אף תגובה כזו גם לא תועיל בכלום כי המשפט יחזור על עצמו גם לאחר שנגיב כך.
אז מה עושים?
- קודם כל לא נלחצים- אנחנו ההורים אוהבים את הילדים שלנו כל כך וטועים כשאנחנו מנסים למנוע מהם לחוות תסכולים ודחיית סיפוקים. רק ילד שמתמודד עם תסכול לומד שהוא מסוגל לעשות זאת ובהקשר הזה- לומד שאפשר להיות משועמם ולהמשיך לחיות.
- מקשיבים ומגלים אמפטיה לתחושה של הילד : "אני מבינה שאתה משועמם עכשיו וזה מכעיס אותך."
- מתייעצים עם הילד כיצד אפשר "לשבור" את השעמום- תגלו שיש לו לא מעט רעיונות יצירתיים משלו ואם לא הציעו הצעות: תוכל ללכת לצייר, לשחק עם אחותך, לשחק במחשב.
- תנו לו להרגיש משמעותי ותורם- הציעו לו לעזור לכם במטלות הבית, מטלה שהוא יותר מתחבר אליה, לא להכריח- רק לבקש עזרה, וכמובן, עודדו אותו על העזרה.
וכשיולי מאחורינו ואוגוסט לפנינו- קחו נשימה, עוד מעט החופש הארוך הזה נגמר..
העיקר שיהיה מאושר!
אושר- זה אחד האיחולים החשובים ביותר שאנחנו מאחלים לילדים היקרים שלנו בימי ההולדת ובכלל.
במאה ה21 אנו מקדשים את האושר. מחקרים רבים עוסקים בשאלה איך להיות מאושרים. החיפוש אחר האושר מגלה, כי לא צריך להיות עשיר או להחזיק בעבודה חלומית או להיות מוכשר מאוד על מנת להיות מאושר. אושר נמצא בדברים הקטנים וצריך רק לגלות אותו.
איך מקדמים את האושר של הילד.ה שלנו?
- מצאו 5 דברים טובים שהילד.ה עושה במהלך היום וחזקו אותו על זה. חיזוק הוא מילת פרגון + הסבר על מה. למשל "וואו, איזה כוח רצון יש לך, לא התייאשת עד שהצלחת לפתור את התרגיל הקשה זה, אני גאה בך!"
- הקשיבו לו קשב אמיתי ומתעניין (גם אם הוא מדבר על משהו שממש לא מעניין אתכם).
- הכילו אותו- גם אם הוא עשה דברים לא נעימים, זכרו שהתנהגות רעה מעידה על קושי ולא על אישיות.
- גלו סמכות הורית- גבולות וכללים מסייעים לילדים להרגיש בטוחים וביטחון הוא הבסיס להתפתחות ולאושר.
- אפשרו לו לתרום ולהועיל- בבית ומחוצה לו. תרומה ותחושת יעילות מגבירות את תחושת המסוגלות ותחושת השייכות.
הורים יקרים, רוצים כלים נוספים להורות מאושרת? כתבו לי ואשמח לסייע לכם לחזק את הסמכות ההורית, להציב גבולות ברורים בדרכי נועם, ולקבל כלים נוספים לחזק את הביטחון העצמי של ילדכם ולשפור האווירה המשפחתית.
